Kommentar zu Divrej Hajamim II 7:7

וַיְקַדֵּ֣שׁ שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־תּ֤וֹךְ הֶֽחָצֵר֙ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהוָ֔ה כִּֽי־עָ֤שָׂה שָׁם֙ הָֽעֹל֔וֹת וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה לֹ֣א יָכ֗וֹל לְהָכִ֛יל אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִֽים׃

Außerdem heiligte Salomo die Mitte des Hofes, der vor dem Haus des HERRN war; denn dort opferte er die Brandopfer und das Fett der Friedensopfer; denn der dreiste Altar, den Salomo gemacht hatte, konnte das Brandopfer, das Speisopfer und das Fett nicht empfangen.

רש"י

מצודת דוד

מצודת ציון

רלב"ג

מלבי"ם

רש"י

מצודת דוד

מצודת דוד